קורס מוסיקה אלקטרונית

מה נדרש ללימודי מוזיקה אלקטרונית?
אפשרויות קידום והרחבה מקצועית
יתרונות ללימודי מוזיקה אלקטרונית

271

לימודי יצירת והקלטת מוזיקה אלקטרונית הוא אחד האפיקים המתבקשים ביותר כיום למוזיקאי שרוצה להתקדם מקצועית, לייצר מוזיקה באיכות הקלטה אופטימלית ולשווק אותה בפועל. להבדיל מגיטרה, תופים או באס, אותם יש להקליט באולפן בתהליך מורכב ויקר, המוזיקה האלקטרונית נוצרת כבר במקורה בפורמט דיגיטלי, והתוצר הסופי של היצירה האמנותית הוא מוצר שלם ומוגמר. הקלטת מוזיקה חיה מחייבת עבודת אולפן מורכבת, המצריכה (מלבד המבצעים כמובן) גם אנשי מקצוע מיומנים. לעומתה, את המוזיקה האלקטרונית ניתן לייצר באופן עצמאי ולעקוף את המרכיב המאתגר והיקר ביותר בתהליך ההנגשה שלה למאזין.

המוזיקה האלקטרונית החלה לצוץ לראשונה לקראת אמצע שנות השבעים, ועם סיומו של אותו עשור החלו כבר להישמע באנגליה (גארי ניומן) ובגרמניה (קראפטוורק) מי שכבר החלו ליצור מוזיקה אלקטרונית לגמרי, ללא שימוש בכלי נגינה חיים.

תחילת שנות השמונים ועליית "הגל החדש" בבריטניה, הציגו למאזינים שפע להקות ואמנים חדשים שבסיס יצירתם היה אלקטרוני – יוצרים והרכבים כמו דפש מוד, ניו אורדר, יאזו, Soft Cell, דונה סאמר ו-OMD העזו לראשונה לעלות לבמות ללא גיטריסט אלא עם קלידים בלבד, ונתנו לגיטימציה לחדירת המוזיקה האלקטרונית לכל בית וכל רדיו.

במהלך השנים הבאות, ביחד עם התפתחות כלי הנגינה – הסינטיסייזרים והסאמפלרים, המשיכו הצלילים האלקטרוניים לחדור למיינסטרים ולהישמע יותר ויותר דומיננטיים במוזיקה הפופולרית, במיוחד דאנס. עם המעבר של טכניקת ההקלטה מאנלוגית לדיגיטלית בסוף שנות השמונים, הפכה עבודת האולפן לממוחשבת, תוך שימוש בתוכנות סיקוונסר מודרניות לצרכי מיקס ועריכה. מהלך זה היה סמן להמשך הדרך, והוביל בסופו של דבר להפסקת השימוש בסרטי הקלטה מגנטיים מסורתיים לטובת קבצי מחשב.

כך למעשה הזדמנה אפשרות להימנע מהלוגיסטיקה המורכבת והיקרה של הקלטת אולפן, לטובת בנייתה ועריכתה על גבי מחשב אישי אשר זמין לכל אחד. יכולת העבודה והיצירה העצמאית הפכה לנגישה עבור כל מוזיקאי המיומן בהפעלת אותן תוכנות, וכל שדרוש לו מלבדן הוא בעצם החלקים הווקאליים, אם ברצונו לשלב כאלו בהקלטה.

מה נדרש ללימודי מוזיקה אלקטרונית

כדי להתחיל ליצור ולהקליט מוזיקה באופן דיגיטלי, יש להכיר את התוכנות המשמשות באולפן הביתי. ישנם מספר כלי עבודה מרכזיים לבניית סאונד, הקלטה ועריכה, אשר במשותף בונים עמדת עבודה מוזיקלית ממוחשבת שלמה. הפונקציות בה כוללות בדרך כלל סאמפלר, תוכנת מיקס והפקה וכן מקלדת אלקטרונית. ישנן תוכנות רבות שנועדו לסייע בשלבים השונים במלאכה, ומבין המרכזיות בהן ניתן לציין את Logic Pro,  Ableton live, Qtractor, ו-Pro Tools.

לימוד הפעלתה המקצועית של עמדת יצירה כזו היא למעשה ההכשרה שעומדת במרכזם של קורסים ללימודי מוזיקה אלקטרונית. כדי להשתלב במסלולי לימוד אלה יש צורך ביסודות של תיאוריה מוזיקלית ומיומנות שימוש במחשב. יכולת נגינה בקלידים מהווה יתרון משמעותי מאוד במשימה.

אפשרויות קידום והרחבה מקצועית

היכולת המעשית לייצר מוזיקה באופן עצמאי הוא מפתח לאינספור אפיקים יצירתיים; החל מבניית קריירה יצירתית עצמאית, דרך התמקצעות בהפקה, תקליטנות, מיקסים, ועד יצירת מוזיקה לסרטים וטלויזיה. גם בימים של פיראטיות והתפרקות הדרגתית של מנגנון השיווק וההכנסות המסורתי שנשלט בידי חברות התקליטים, ישנו ערך רב להקלטות באיכות מוגמרת, והן פתח להצלחה והכנסה במגוון אפיקי מכירה ושימוש מסחרי משתלם.

ההרחבה המקצועית בתחום היא מתמשכת ומתרחשת באופן אורגני כמעט, עם הרחבת היכולת והבקיאות בעוד ועוד כלים מוזיקליים דיגיטליים ותוכנות חדשות שיסייעו במשימה, ויאפשרו ולהעשיר את הסאונד ומקוריות ההקלטות.

יתרונות ללימודי מוזיקה אלקטרונית

בימי ההקלטה האנלוגית היו רק אמנים נדירים שניחנו ביכולת לייצר במו ידיהם הקלטות אולפן מלאות מ-א' ועד ת'; אותם אשפי אולפן ויוצרים מולטי-אינסטרומנטליים גאונים כמו פרינס, לינדזי באקינגהאם או מייק אולדפילד יצרו והקליטו עצמאית כמעט, ללא שיתוף גורמים חיצוניים. כעת, האמצעים הדיגיטליים המודרניים עושים משימה זאת לפשוטה יחסית. במקביל לירידת עלויות ההקלטה באופן דרמטי, הופך הדבר את ההפקה ותוצריה לא רק לזמינים, אלא גם לאישיים הרבה יותר.

מעבר לכל זאת, אותה יכולת מאפשרת לכל מי שניחן בכישרון מוזיקלי לבטא עצמו מבחינה יצירתית, להנציח וגם לשווק אותו באופן מקצועי, דבר שהיה בעבר שמור רק ליחידי סגולה שזכו לגיבוי כלכלי מצד חברת תקליטים.